הזמן לא מאפשר פיתרון

כל הדתות טענו שהזמן הכרחי. זמן פסיכולוגי אנו מדברים, ולא זמן לפי השעון שהוא הכרחי ושימושי בשביל לתפוס אוטובוס מחר.
נחזור לדתות, גן עדן רחוק מאוד, ומישהו יכול להגיע לזה דרך תהליך הדרגתי של אבולוציה, דרך דיכוי יצרים, דרך גדילה, או
דרך הזדהות עם אובייקט, עם משהו נשגב.

אני בספק לגבי כל הרעיון של האבולוציה הפסיכולוגית, לא הפיזית, אלא של המחשבה. שרואה עצמה ומזוהה עם קיום בזמן.
המוח הפיזי בעצמו בוודאי התפתח בהדרגה בזמן על מנת להגיע לשלב הנוכחי, והוא ימשיך להתפתח. אבל כבן אנוש חייתי במשך 40 או 50 שנה בעולם
שמלא בכל מיני תיאוריות, קונפליקטים, ורעיונות. חייתי בחברה שבה רדיפת בצע, קנאה, ותחרות עוררה מלחמות. אני חלק מכל זה.

לאדם ששרוי בצער, אין כל משמעות בלצפות שהזמן יתן פיתרון, שהמוח יתפתח במשך עוד כשני מיליון שנה כדי לפתור את הבעיות הנוכחיות.

כמו שאנו עכשיו במצב הנוכחי, האם זה אפשרי להשתחרר מהזמן הפסיכולוגי? זמן פיזי מוכרח להתקיים, מזה לא תוכל להשתחרר.
ושאלה נוספת האם זמן פסיכולוגי יכול להביא לכדי סדר בתוך האינדיבידואל וגם בחברה. אנחנו חלק מהחברה, אנחנו לא נפרדים.
כאשר ישנו סדר אצל האינדיבידואל באופן אוטומטי יהיה סדר מבחוץ בחברה.

הכתובת מייל שלך לא תפורסם שדות חובה מסומנים ב*

*