האם קרישנמורטי ובוהם טעו בנקודה מסוימת?

מאת אפרים גולדשמיד

18/03/2017

החשיבה האנושית מוגבלת מאוד. בעיקרה היא מבוססת על זיכרונות, נעימים  או  פוגעניים,  ציפיות לעתיד או פחדים ואפקטים מותנים שאנו קוראים להם התניות.  האדם הרגיל מניח שיש לו אישיות  עצמאית,  מעין אשליה  שה"אני"  הזה  נותן פקודות  לגוף ולרגש  לפעול  ושהוא "חופשי"  לפעול,  שהמתבונן, ה"אני"  נפרד מן ה – נקרא לו : "זה שמתבוננים בו". החושב הוא זה שנותן פקודות, כביכול,  ויש מישהו  או משהו שמבצע.

קרישנמורטי טוען שה"אני"  הזה  בעצמו הוא המצאת המוח האנושי,  תוצאה של חינוך אינדיווידואליסטי  שמגמתו  להפריד איש מזולתו.  כל בני אדם כל כך דומים ביסודם, כאילו  יש רק "אני" אחד שמשותף לכולם, למה להפריד, למה להיאבק אחד נגד השני,  מדוע חייבים להבליט  את השוני בין בני אדם?  פיתוח האישיות הזה היה נחוץ  לגדל ילד  כדי שיחשוב  וירגיש  כפרסונה נפרדת  מאמו,  זה חשוב להתפתחותו, אך מיותר לגמרי  עבור אדם  בוגר.  אך אם התרבות מאיצה בו כל הזמן להשיג יותר, להצטיין,  להתחרות על מעמד,  כבוד  וכסף, על כוח שליטה בעבודה, במשפחה ובחברה,  רוב בני אדם חייבים להיות אומללים ומאוכזבים מן החיים, כי רק בודדים  יכולים להצטיין  ולהשיג  את המטרה שעמדה לנגד עיניהם.  אישה שמטרת חייה  להיות אם ובעלת בית,  יכולה בקלות לוותר על ה"אני" שלה ולהיות מאושרת,  אך מן הרגע  שהיא רוצה  להיות יותר מאשר  אם,  כל העולם  הפטריארכאלי נגדה.  היא נמצאת ממש בהתנגשות עם העולם.  האם זה חייב להיות כך?  האם כל הזמן חייבים להילחם?  לקרישנמורטי תשובה והיא שרק מודעות, מודעות למצב האמיתי של האדם, לא זה שהחברה  דורשת ממנו,  יכולה לשחרר אותו. האדם מטבעו  אוהב ביטחון, אוהב להישען על ערכים מוכרים כמו דת שאומרת לו איך לנהוג,  מה לאכול, מה ללבוש ומתי להתפלל  כדי להשיג שלוות נפש או עושה אותו לקנאי לאלוהיו. לאחר זאת, החשוב ביותר הוא המשפחה, השבט, הלאום. זה נותן ביטחון זה מפיג  פחדים, זה מגדיר אותו כשייך. זה חשוב לו. זהו מקור המלחמות, לאומללותם של מיליארדי בני אדם.

מקור הבעיה הוא החשיבה. היא חייבת להשתנות. האם החשיבה היא תהליך חומרי, חשמלי, מכאני?  קרישנמורטי ודוד בוהם בדעה אחת, שהחשיבה היא תהליך חומרי, מטריאלי. אני חולק עליהם.  בעיני, עצם היכולת לחשוב, לא תוכנו,  היא תכונה רוחנית טהורה, שנעזרת כמובן בתהליכים חשמליים, ביו-כמים, כי אם אנו יצורים רוחניים, כפי שאני טוען,  התהליכים החשמליים הם רק כלים, לא המהות.  אנחנו מוגבלים, החשיבה מוגבלת, אנחנו מחפשים  אמצעים יותר משוכללים כדי שנוכל לחיות בחופש.  החשיבה לא  אשמה במוגבלות שלנו.  דעתי היא שה"אינסייט"(תובנה עמוקה) של קרישנמורטי  היא בעצם חשיבה חסרת המגבלות  של התניות,  זיכרונות, ציפיות לעתיד,  אגוצנטריות,  שאפתנות והפרדות חשיבתיות אחרות. נדמה לי שגם קרישנמורטי מסרב לראות ב"אינסייט"  חוויה מיסטית, גם אם  פה ושם  נראה כאילו ה"אינסייט"  אינה חשיבה במובן הרגיל.

2 תגובות, RSS

  1. ליאור 20 במרץ 2017 @ 8:52

    אפרים תודה רבה על המאמר.

    רציתי לחדד חלק מהדברים בהקשר של דבריו של קרישנמורטי.
    לפי קרישנמורטי ה"אני" הוא לא המצאה של המוח האנושי, הוא חלק מתוך המון חלקים שהמיינד האנושי מורכב מהם, החלק הזה תופס שליטה על כל החלקים האחרים, עומד במרכז, ומנסה לשלוט בהם ולסדר אותם באופן שימנע קונפליקטים וכמובן שזה לא מתאפשר כי הוא חלק מוגבל כמו שאר החלקים ותמיד נוצר קונפליקט בין החלקים.

    בקשר למחשבה, המחשבה היא אכן תהליך מכאני מפני שזוהי תגובה של הזיכרון שלנו לדברים שקוראים עכשיו, ה"אינסייט" או התובנה העמוקה היא לא תהליך מכאני כי היא לא קשורה לעבר כלל ולא קשורה לזיכרון. זוהי פעולה מיידית שבאה בבת אחת עם פעולת ההתבוננות במה שקורה עכשיו ומשנה אותנו מקצה לקצה. אין מרווח זמן בין החשיבה לפעולה, הם קורים בבת אחת.

    גם יש לציין שקרישנמורטי לא אהב להשתמש במילה "חוויה מיסטית" בגלל שהיא נוצלה לרעה במשך אלפי שנים ומשמעותה נעלמה לגמרי, יותר מכך זוהי מילה מאוד מסוכנת כי יש ביכולתה לשעבד אנשים לרעיונות וקונספטים של מיסטיקה מטאפיזיקה ורעיונות גלובאליים חסרי כל אמת במציאות.

  2. אפרים 25 במרץ 2017 @ 10:54

    ליאור היקר! אין לי וויכוח איתך!
    אני כותב מה שאני חושב ואיך שאני תופס את קרישנמורטי.
    באופן עקרוני, אין חלקים, יש רק אדם שלם עם כל החסרונת שלו ושל חשיבתו.
    אחדות היקום אינה מוטלת בספק וחווית האחדות הזאת היא מהות המיסטיקה. זה קרישנמורטי.
    נכון שהוא לא רצה שיכנו אותו מיסטיקאי מודרני. לי מותר.
    אין לזה כל דמיון לפרהפסיכולוגיה, לרוחות או לשדים בוודאי לא לאמונה באל שקובע את גורלנו.
    מותר לי להבין את קרישנמורטי בדרכי וזה מה שהוא ביקש. לא להיות סמכות רוחנית.
    ידידדך אפרים

הכתובת מייל שלך לא תפורסם שדות חובה מסומנים ב*

*