להתמזג עם הקוסמוס

מאת אפרים גולדשמיד
24/07/2015

להתמזג עם הקוסמוס. זה נשמע מאוד יומרני. הרי אנחנו חלק של הקוסמוס, תמיד היינו ותמיד נהיה. רק בראש שלנו אנחנו מופרדים מן העולם, כאילו שיש קיר בינינו לבין העולם, בינינו לבין הטבע, בינינו לבין הכוכבים.

להתמזג עם הקוסמוס פירושו למוטט את הקירות, לפתוח את הראש ליופי הטבע ולהיות מוכן לקביעה שהאדם הוא מרכיב של העולם, לא חלק, לא חלקיק, אלא מרכיב כמו כל מרכיב אחר, חומרי, רוחני, תודעתי או אנרגטי.

אתה הוא העולם, אמר קרישנמורטי, ובזה מוטט את הקירות. אם אני העולם אני זהה לכל גלקסיה, אין כל מחיצה ביני לבינה, רק המרחק העצום מונע את המפגש. התמזגות היא כמובן מצב נפשי: אני אחד עם העולם, עם האנושות, עם כל אדם. זה מה שנקרא אהבה. אהבה אינה דחף מיני, אך לא מנוגד לו. לאהוב נקרא – לאהוב את החיים, טבע, בני אדם, חיות, לאהוב את עצמך מבלי להיות אגוצנטרי, בלי הצורך החולני להבליט את עצמך בכל מקום ולהשתלט על כל מצב ואנשים. הכרה עצמית היא הכרת החיים, הכרת העולם כמושג של אחדות, כי העולם הוא מערכת אחדותית. כל החומרים שבעולם גם מרכיבים את גופי,  אני לא נפרד משום דבר שקיים. בוודאי אני לא נפרד מן האדם השני  שצבע העור שלו אחר, ששפתו אחרת, שיש לו תרבות אחרת מאשר לי.

להרגיש את האחדות חשוב הרבה יותר מאשר לדעת ולצבור אינפורמציה, יש להכיר בכך שהאחדות היא המצב המקורי. המוח האנושי פירק את המציאות לחלקים נפרדים, כי המוח אוהב סדר. סדר פירושו לתת לכל חפץ ודבר שם, לחקור את תכונתו, להבדיל אותו מן הדבר השני שקרוב לו. כך החשיבה גרמה קרע, לפירוק של המציאות. רגשות אינם חייבים להפריד בין הדברים אם הם לא שליליים ובכוונתם להפריד, כמו שנאה, קנאה, קנאות או שולטנות.  במקום ששם יש אהבה אמיתית אין הפרדה. חיים הרמוניים מתחילים במקום ששם האהבה, הרמוניה זה שקט, שלוה, נינוחות, הרצון להבין את האחר והרצון להתפשר כשיש חילוקי דעות. הרמוניה היא התבוננות שקטה בעצמך, בשני, בסביבה ובטבע, בלי שפיטה והאשמה, לקבל גם את המצב הקשה ביותר ללא בהלה, לקבל את הכאב ואת הסבל, את האבדן והכישלון  עם תגובה  נבונה וללא התפרצות רגשית בלתי מבוקרת.

הכתובת מייל שלך לא תפורסם שדות חובה מסומנים ב*

*